הסוד לנישואים ארוכים ומאושרים

עבור רוב האנשים פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם הדבר המשעמם בעולם. רוב האנשים צודקים.

אבל לעתים (רחוקות) בתוך ערימת הנתונים, מתחבאים כמה דברים מעניינים.

הלמ"ס פרסמו נייר עבודה על הקשר שבין השכלה לנישואין, במאמר הזה יש גם דברים מעניינים:

• תוך כמה זמן צריך להתחתן*?

3 שנות זוגיות.

חלק מהתהיות של בני זוג היא האם הקשר יוביל לחתונה או שהוא "בזבוז זמן", עפ"י הלמ"ס 55% מהזוגות שבאמת מתחתנים, מתחתנים לאחר 3 שנות זוגיות. לאחר 3 שנות זוגיות, הסיכוי להתחתן הולך ויורד. כמו כן, אם הסיכוי להתחתן הולך וקטן אם גיל האישה הוא מעל 28 או גיל הגבר מעל 29.

• עם מי כדאי להתחתן?

עם אנשים שדומים לך ועדיף שתהיה בעל השכלה השכלה אקדמאית.
אם אחד מבני הזוג הוא בעל השכלה תיכונית והשני בעל השכלה אקדמאית, הסיכוי להתגרש הוא הגבוה ביותר, גם אם שני בני הזוג בעלי השכלה אקדמאית בלבד, הסיכוי להתגרש גבוה (אבל פחות).
כל הנתונים (תוחלת שנות הנישואים, שכיחות הגירושים, מס' הגירושים לאחר 4 שנות נישואים וכו') מצביעים על כך שכאשר בני הזוג למדו, שיעור הגירושים נמוך ביותר. הסיכוי של בני זוג שלא למדו להתגרש תוך 4 שנים הוא פי 2.5 מזוגות בעלי השכלה אקדמאית.

• אבל אני ללא השכלה אקדמאית, אז אני בהכרח אתגרש?

לא. ככל שפער ההשכלה בין בני הזוג גבוה יותר, כך הסיכוי להתגרש עולה. אם אחד מבני הזוג לא למד, כדאי לו או לה להתחתן עם בן/בת זוג שגם לא למד, אחרת הסיכוי לגירושים יעלה פי 3(!).

• אני מאוד לא רוצה להתגרש, עם מי כדאי להתחתן?

הקמפוס הוא אזור הדייטינג החם ביותר, המקום הטוב ביותר למצוא בן/בת זוג. אם בני הזוג למדו ביחד (אותו מוסד, אותם שנים) הסיכוי לגירושים יורד ב-33% לעומת זוגות שלמדו במוסדות שונים ובשנים שונות.

• התחתנו. שנינו בעלי השכלה אקדמאית, עשינו הכל בשביל להימנע מגירושים, איך נדע אם זה הצליח לנו?

מזל טוב! להשכלה יש בעיה... שיעור המתגרשים ב-4 השנים הראשונות גבוה יותר משאר הקבוצות באוכלוסיה. אם עברתם את ארבעת השנים הראשונות של הנישואים בהצלחה, כנראה שכבר לא תתגרשו.
למרות שאם אתם צריכים לקרוא את הפוסט הזה בשביל לדעת האם יש סיכוי שתתגרשו, מצבכם רע.


*בפוסט הזה, קצת התעלמתי מסודות הנישואים של אנשים ללא השכלה אקדמאית... אולי בעתיד אכתוב פוסט גם בנושא הזה.

רמי לוי יעשה לנו צדק חברתי

הדרישה המרכזית של דפני ליף הייתה להגדיל את הוצאות הממשלה והשירותים שהממשלה מספקת לאזרחים. דרישה זו הייתה מוזרה מאוד בעיני. המחאה הייתה נגד ממשלה לא מתפקדת שמנהיגה סדר עדיפות שגוי שמנציח עוני ובערות. הפתרון שמנהיגי המחאה הציעו, היה לתת לממשלה עוד כוח ואחריות.

לטעמי זהו פתרון שגוי. הפתרון נמצא בביטול כשלי שוק ומתן הזדמנות ליזמות פרטית.

יזמות פרטית עובדת

שר התקשורת, משה כחלון, הוביל מספר צעדים להרחבת התחרות בשוק התקשורת. התפיסה של חלק מהתקשורת הכלכלית הייתה שאלו צעדים פופוליסטים, אולם ההשפעה האמיתית של מהלכים אלו מתגלה רק עכשיו. בתחילת דצמבר, רמי לוי ישיק מפעילה סלולארית וירטואלית (על בסיס הרשת של פלאפון). המפעילה החדשה תציע תמחור אגרסיבי של 20 אג' לדקה (לעומת עד 40 אג' לדקה במצב הנוכחי). המהפכה האמיתית של רמי לוי, תהיה ביטול ההתחייבות לרשת שנוצרת ע"י רכישת המכשיר מהמפעיל. המפעילה החדשה תציעה מכשירים פשוטים בתמחור אגרסיבי ועם אפשרות לפריסת תשלומים דינמית, בניגוד למפעילות הקיימות שמחייבות את הלקוח ברכישת מכשיר ב-36 תשלומים. מהלך זה מוביל לכך שפלאפון וסלקום ישיקו תוכניות בתמחור מוזל.

ההוצאה לתקשורת מהווה חלק משמעותי מההוצאה לצריכה פרטית בישראל, הפחתת ההוצאה לתקשורת, במיוחד בקרב סגמנט המשתמשים "העניים", אלו שצורכים מעט שירותי תקשורת, הוא יישום אמיתי של צדק חברתי.