הסוד לנישואים ארוכים ומאושרים

עבור רוב האנשים פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם הדבר המשעמם בעולם. רוב האנשים צודקים.

אבל לעתים (רחוקות) בתוך ערימת הנתונים, מתחבאים כמה דברים מעניינים.

הלמ"ס פרסמו נייר עבודה על הקשר שבין השכלה לנישואין, במאמר הזה יש גם דברים מעניינים:

• תוך כמה זמן צריך להתחתן*?

3 שנות זוגיות.

חלק מהתהיות של בני זוג היא האם הקשר יוביל לחתונה או שהוא "בזבוז זמן", עפ"י הלמ"ס 55% מהזוגות שבאמת מתחתנים, מתחתנים לאחר 3 שנות זוגיות. לאחר 3 שנות זוגיות, הסיכוי להתחתן הולך ויורד. כמו כן, אם הסיכוי להתחתן הולך וקטן אם גיל האישה הוא מעל 28 או גיל הגבר מעל 29.

• עם מי כדאי להתחתן?

עם אנשים שדומים לך ועדיף שתהיה בעל השכלה השכלה אקדמאית.
אם אחד מבני הזוג הוא בעל השכלה תיכונית והשני בעל השכלה אקדמאית, הסיכוי להתגרש הוא הגבוה ביותר, גם אם שני בני הזוג בעלי השכלה אקדמאית בלבד, הסיכוי להתגרש גבוה (אבל פחות).
כל הנתונים (תוחלת שנות הנישואים, שכיחות הגירושים, מס' הגירושים לאחר 4 שנות נישואים וכו') מצביעים על כך שכאשר בני הזוג למדו, שיעור הגירושים נמוך ביותר. הסיכוי של בני זוג שלא למדו להתגרש תוך 4 שנים הוא פי 2.5 מזוגות בעלי השכלה אקדמאית.

• אבל אני ללא השכלה אקדמאית, אז אני בהכרח אתגרש?

לא. ככל שפער ההשכלה בין בני הזוג גבוה יותר, כך הסיכוי להתגרש עולה. אם אחד מבני הזוג לא למד, כדאי לו או לה להתחתן עם בן/בת זוג שגם לא למד, אחרת הסיכוי לגירושים יעלה פי 3(!).

• אני מאוד לא רוצה להתגרש, עם מי כדאי להתחתן?

הקמפוס הוא אזור הדייטינג החם ביותר, המקום הטוב ביותר למצוא בן/בת זוג. אם בני הזוג למדו ביחד (אותו מוסד, אותם שנים) הסיכוי לגירושים יורד ב-33% לעומת זוגות שלמדו במוסדות שונים ובשנים שונות.

• התחתנו. שנינו בעלי השכלה אקדמאית, עשינו הכל בשביל להימנע מגירושים, איך נדע אם זה הצליח לנו?

מזל טוב! להשכלה יש בעיה... שיעור המתגרשים ב-4 השנים הראשונות גבוה יותר משאר הקבוצות באוכלוסיה. אם עברתם את ארבעת השנים הראשונות של הנישואים בהצלחה, כנראה שכבר לא תתגרשו.
למרות שאם אתם צריכים לקרוא את הפוסט הזה בשביל לדעת האם יש סיכוי שתתגרשו, מצבכם רע.


*בפוסט הזה, קצת התעלמתי מסודות הנישואים של אנשים ללא השכלה אקדמאית... אולי בעתיד אכתוב פוסט גם בנושא הזה.

רמי לוי יעשה לנו צדק חברתי

הדרישה המרכזית של דפני ליף הייתה להגדיל את הוצאות הממשלה והשירותים שהממשלה מספקת לאזרחים. דרישה זו הייתה מוזרה מאוד בעיני. המחאה הייתה נגד ממשלה לא מתפקדת שמנהיגה סדר עדיפות שגוי שמנציח עוני ובערות. הפתרון שמנהיגי המחאה הציעו, היה לתת לממשלה עוד כוח ואחריות.

לטעמי זהו פתרון שגוי. הפתרון נמצא בביטול כשלי שוק ומתן הזדמנות ליזמות פרטית.

יזמות פרטית עובדת

שר התקשורת, משה כחלון, הוביל מספר צעדים להרחבת התחרות בשוק התקשורת. התפיסה של חלק מהתקשורת הכלכלית הייתה שאלו צעדים פופוליסטים, אולם ההשפעה האמיתית של מהלכים אלו מתגלה רק עכשיו. בתחילת דצמבר, רמי לוי ישיק מפעילה סלולארית וירטואלית (על בסיס הרשת של פלאפון). המפעילה החדשה תציע תמחור אגרסיבי של 20 אג' לדקה (לעומת עד 40 אג' לדקה במצב הנוכחי). המהפכה האמיתית של רמי לוי, תהיה ביטול ההתחייבות לרשת שנוצרת ע"י רכישת המכשיר מהמפעיל. המפעילה החדשה תציעה מכשירים פשוטים בתמחור אגרסיבי ועם אפשרות לפריסת תשלומים דינמית, בניגוד למפעילות הקיימות שמחייבות את הלקוח ברכישת מכשיר ב-36 תשלומים. מהלך זה מוביל לכך שפלאפון וסלקום ישיקו תוכניות בתמחור מוזל.

ההוצאה לתקשורת מהווה חלק משמעותי מההוצאה לצריכה פרטית בישראל, הפחתת ההוצאה לתקשורת, במיוחד בקרב סגמנט המשתמשים "העניים", אלו שצורכים מעט שירותי תקשורת, הוא יישום אמיתי של צדק חברתי.

תרגיל העוקץ של חברת החשמל

אתמול (24/10/2011) הודיעה רשות החשמל על העלאת תעריף החשמל ב-4.7% בנוסף להעלאה של תעריך החשמל בכ-9% באוגוסט השנה.

1.       באוגוסט השנה החליטה רשות החשמל על העלאת תעריף החשמל ב-20%. העלאת התעריף נובעת מכך שהשימוש בגז להפקת חשמל קטן  עקב שיבושים באספקת הגז המצרי. לצורך עידוד שימוש בגז הממשלה החליטה על מתן פטור לחברת החשמל מתשלום מע"מ לרכישת הגז. שיבוש באספקת הגז המצרי הוביל לכך שחברת החשמל נאלצת להשתמש בסולר, אולם על הסולר מוטל מע"מ ובלו (כמו על הבנזין לרכב). מיסים אלו אינם מוטלים על הגז, רק על הסולר. השיבושים באספקת הגז המצרי (הפטור ממס) , הוביל לכך שחברת החשמל רכשה סולר (שחייב במס), תשלום המס העודף נובע מכך שבמצרים לאחר המהפכה השתנה היחס לישראל ואספקת הגז הופסקה, נושא זה לא נכלל בתחזיות גביית המיסים אשר על בסיסם הוכן תקציב המדינה לשנים 2011-2012 והוביל לגבייה נוספת של 1-1.5 מיליארד ₪ מעל לתחזית.הממשלה נענתה ללחץ הציבורי והקטינה את עליית תעריף החשמל ל-10% בלבד. כל זה היה לפני חודשיים. בינתיים המחאה שקטה, גלעד שליט שוחרר, שביעות הרצון מהממשלה גדלה ומחירי החשמל עולים. הממשלה מקווה שהציבור שכח את העלאת התעריף באוגוסט, כך שהעלאת התעריף ב-4.7% בלבד, לא תגרום ללחץ ציבורי. אל תתפלאו אם עוד חודשיים תעריפי החשמל יעלו בעוד 4.2% וישלימו העלאת תעריף של 20% כפי הממשלה תיכננה.
2.             חברת החשמל מפרסמת המון, למעשה היא מפרסמת בכ-14 מליון ₪ בשנה, מאחר ואין לחברת החשמל מתחרות זה נראה מאוד מוזר... לטענת החברה הפרסום שלה הינו לעידוד חסכון בצריכת חשמל. עידוד שימוש יעיל בחשמל זו מטרה חשובה. שימוש עודף בחשמל מוביל לזיהום, פגיעה בתוצר הלאומי, אינפלציה ולהוצאות תשתית משמעותיות של הממשלה. אולם יתכן שלחברת החשמל יש מניע נוסף בעידוד חסכון בצריכת החשמל. או כפי שחברת החשמל ניסחה את זה: "תקופת הקיץ האחרונה אופיינה כתקופה נוחה יחסית, מה שהביא לירידה בביקוש לחשמל שהקטינה את הכנסות החברה בכ-400 מיליון שקל ביחס לתחזיות הקודמות"
   ואם זה נראה לכם מוזר, אתם צודקים... ניסחתי את זה באינפו-גרפיקה:

הלם!

מערכת המס בישראל מעודדת אי שיווין

דרישות המחאה החברתית הן רבות ומגוונות. אולם ניתן לסווג אותם לשני סוגים, דרישות הנוגעות לצד ההוצאות (רמת המחירים הגבוהה) ודרישות הנוגעות לצד המקורות (ההכנסה הנמוכה).

מנהיגי המחאה מתייחסים לנושא המס כאקסיומה, לעתים קרובות נשמעות טענות שרמת המס בישראל גבוהה וחייבים להוריד אותה. אנשי האוצר טוענים שהורדת המסים תיצור גרעון תקציבי.

בפוסט הזה אבדוק את הטענה שרמת המיסוי בישראל גבוהה (ספוילר: היא לא) ושחלוקת המס אינה צודקת (ספוילר: המסים לא צודקים).

ארגון ה-OECD  מפרסם נתונים בנוגע לרמת המיסוי במדינות הארגון. עפ"י הנתונים, ישראל מדורגת במקום 16 מתוך 28 מדינות ברמת המס הכוללת. רמת המיסוי הכללית בישראל (31.4%) נמוכה בכ-9% מרמת המיסוי הממוצעת במדינות ה-OECD (34.1%)

כלומר, רמת המיסוי בישראל לא גבוהה יחסית למדינות אחרות, רמת המיסוי אפילו נמוכה מהממוצע.

מס הכנסה
נתניהו טוען שרמת המיסוי על ההכנסה גבוהה ולכן מתעקש על הפחתת מס ההכנסה. אולם בחינת הנתונים מגלה שהרפורמות במערכת המיסוי השפיעו משמעותית על מדרגות המס, כל שבישראל מס ההכנסה הוא מהנמוכים בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-20 מתוך 27 מדינות שנסקרו. מס ההכנסה בישראל (6.3% מהתוצר) נמוך בכ-30% מהממוצע במדינות ה-OECD (8.9%).

כלומר, התקבולים ממס על הכנסה בישראל הם ברמה מהנמוכות בעולם.

אם כך מדוע הציבור מרגיש שהמסים בישראל גבוהים?

מס עקיף (=מע"מ)
בישראל יש המון סוגים של מסים עקיפים (מע"מ, ארנונה, מים, אגרת טלוויזיה, טסט לרכב, עמלות לשירותים ממשלתיים כמו הוצאת דרכון וכו') שמהווים נטל משמעותי. למעשה לפי נתוני ה-OECD  המס על סחורות ושירותים בישראל גבוה בכ-17% מהממוצע במדינות החברות בארגון. ישראל ממוקמת במקום ה-6 מתוך 29 מדינות.

כלומר, המסים העקיפים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

בפוסט קודם (מע"מ זה טוב?), הצגתי את ההשפעה השלילית של מסים עקיפים על השוויונית במשק. עפ"י נתוני ה-OECD, מס ההכנסה (אשר מקטין את רמת השוויון במשק) נמוך מהממוצע, לעומת זאת מע"מ (שמגדיל את אי השוויון בחלוקת ההכנסות) הינו גבוה יחסית למדינות אחרות. כאשר משלבים את שני סוגי המס, סך היטל המס בישראל הינו סביר ותואם לרמת המיסוי במדינות המפותחות.

סך המסים בישראל הם בהתאם לממוצע במדינות המפותחות, הבעיה היא בחלוקת הנטל.
בשנים האחרונות ההכנסה לנפש בישראל נשחקת ראלית, לעומת עלייה במחירים ובהוצאה לצריכה פרטית. שחיקת ההכנסה לנפש הובילה לכך שסך ההכנסה הפרטית נשחקה ולכן משקל מס ההכנסה מהתוצר קטן.
עליית המחירים הובילה לכך שסך ההוצאה הפרטית במשק גדלה ולכן משקל המע"מ מהתוצר גדל.
מערכת המס בישראל כשלה להתמודד עם השינויים המאקרו כלכליים במשק, עליית מחירים ושחיקת השכר.
המסים המוטלים על עניים ומעמד הביניים הינם משמעותיים, המסים המוטלים על בעלי שכר גבוה אינו תואם את הממוצע במדינות המפותחות, במיוחד בזמן שהמס על ההון נמוך ומס ירושה לא קיים.

מע"מ זה טוב?

לא מעט דרישות של מנהיגי המחאה נוגעות בנושא של העלאת מס הכנסה והורדת המע"מ. בין שני סוגי המיסים האלו יש הבדל משמעותי.
מס על הכנסה (מס ישיר) הוא מס פרוגרסיבי, מקטין את הפערים. לעומתו מס על הוצאה (מס עקיף) זהו מס רגרסיבי, מגדיל את הפערים. זהו פישוט של אפשרויות המיסוי. מס עקיף יכול להיות פרוגרסיבי כמו שגם מס ישיר יכול להיות רגרסיבי. אבל באופן שבו המיסים האלו מופעלים במדינות המערב, ההשפעה שלהם היא קלאסית.
הצורות שבהן ניתן לגבות מיסים רבות ויצירתיות, אולם לרוב מס על הכנסה יהיה מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, מס על הוצאה (מס עקיף) יהיה מע"מ, ארנונה, בלו על הדלק, מיסי יבוא, טסט לרכב, מחירי חשמל ומים.


בשביל להבין מדוע מס על הכנסה מגדיל את הפערים אשתמש בדוגמה:
נניח ששני חברים, עשיר ועני, אוהבים מאוד עגבניות ולכן ההוצאה היחידה שלהם היא לקנות מדי חודש 6,000 עגבניות (הם מאוד אוהבים עגבניות). העשיר מרוויח 10,000 ₪ בחודש ומשלם 30% מס הכנסה, כלומר 3,000 ₪. העני מרוויח 5,000 ₪ ומשלם 10% מס הכנסה, כלומר 500 ₪.
עגבנייה עולה 0.5 ₪, שמתוך מחיר זה 8 אג' הם מע"מ (16%), סך ההוצאה על 6,000 עגבניות היא 3,000 ₪, שמתוכם 480 ₪ הם מע"מ.

נרכז את הנתונים בטבלה:

מס ההכנסה מהווה נטל משמעותי על העשיר (30%), פי 3 מאשר על העני, שנאלץ לשלם רק 10% מהכנסתו למס הכנסה.

המס העקיף (מע"מ), מהווה נטל זניח על העשיר, רק 5% מהכנסתו, מחצית מהנטל שעל העני, שנאלץ לשלם 10% מהכנסתו למע"מ. 
לאחר שיקלול השפעת המע"מ על שיעור המס שהעשיר והעני משלמים, שיעור המס המוטל על העשיר גדל רק ב-16%, שיעור המס המוטל על העני גדל ב-100%.
ככל שנגדיל את מס הכנסה העשיר ישלם יותר (באחוזים מההכנסה), כל שנגדיל את המע"מ העני ישלם יותר (באחוזים מהכנסה). 
כמו כן, העני מוציא את כל הכנסתו על רכישת סחורות ושירותים, שכן הוא אינו מרוויח מספיק בשביל לחסוך, כך שהעני משלם מע"מ על כל הכנסתו. לעומתו, העשיר מפנה חלק משמעותי מהכנסתו לחסכון, כך שהוא משלם מע"מ רק על חלק מהכנסתו.

ככל שמס ההכנסה קטן, נטל המס שמוטל על העשיר קטן. במיוחד בישראל, שבה מחצית מהאוכלוסייה כלל אינה משלמת מס הכנסה. ככל שהמיסים העקיפים גדלים, נטל המס שמוטל על העני קטן.
 זו הסיבה שמיסוי הכנסה והון מהווים נטל על עשירים ומיסוי הוצאות פוגע בעניים.

הערות על התפטרות מנכ"ל אורנג'

את הפוסט משיח כבר לא מטלפן העליתי ב-6/7/2011. בפוסט הבאתי סימנים לכך שחברות הסלולר עלולות להפוך לספקיות אינטרנט סלולרי. וזהו. עידן רווחי הענק עומד להסתיים.

מנכל פרטנר, יעקב גלברד, הרצה בכנס מנהלי הכספים שנערך ב-12/9/2011, זה מה שהיה לו להגיד:

"היקף השימוש בדאטה צפוי לגדול ב-2014 פי מאה ביחס לשנת 2011. אנו מציעים כיום חבילות סלולריות העשירות בטכנולוגיות VOIP, ולפיכך מוודאים שהמסלולים שלנו עתירי דאטה. חברות התקשורת עלולות להפוך בחלוף הזמן כ'צינור טיפש', אשר מעבירות מידע ללא שליטה עליו"

ניתן היה לחשוב שמנכ"ל פרטנר מזהה את השינויים בתעשייה ואת השינויים הנובעים מכך לחברה שאותה הוא מנהל, הרי גלברד אמר "פרטנר חייבת לעבור תהליכים של שינוי". אבל זה לא קרה. במקום זה פרטנר התמקדו בשוק החרדי  ובטעויות בחשבון הלקוח. הנהלת פרטנר (ושאר חברות הסלולר) הייתה צריכה לפעול לשינוי משמעותי של המודל העסקי הנוכחי, להכין מוצרים תחליפיים ומשלימים כך שההכנסות החברה לא יפגעו. במקום זאת בחרה הנהלת החברה להתמיד במוכר והידוע. בירידת הרווחים הואשם הרגולטור הרשע והפתרון שנמצא הוא  פיטורים.
בשביל להקצין את הניתוק בין הנהלת החברה ללקוחות, גלברד יצא נגד מכשיר הסמארטפון הפופולארי ביותר של אורנג', האייפון, "אם הבחירה הייתה תלויה בי, לא הייתי קונה מכשיר של אפל". מנכ"ל שלא מאמין במוצר המוביל של החברה שלו, לא יכול להישאר בתפקידו.

כך ש הודעה הבוקר (14/9/2011) שגלברד התפוטר מהחברה לא הייתה הפתעה. ההפתעה היא שהפתרון שהדירקטוריון החליט הוא עוד מאותו הדבר.

באמת צריך הרבה זוגות נעליים?

בת הזוג שלי אוהבת נעליים. אני לא מתכוון שהיא רק אוהבת לנעול אותם, אלא שהיא נהנית לאסוף עוד ועוד זוגות נעליים.

היא אומרת שלקנות נעליים בקיץ עבור החורף הבא זו "השקעה" טובה (וכאשר החורף מגיע - היא חייבת לקנות כמה שמלות שיתאימו לנעליים) ושהמחיר הוא לא השיקול העיקרי (במקרה שהנעליים ממש ממש יפות).

נהוג להתייחס למוצרים כבעלי "גמישות ביקוש נייטרלית ביחס להכנסה", אם הצרכן לא רוכש פחות כאשר הכנסתו יורדת. מוצרים יכולים להיות גם בעלי "גמישות ביקוש נייטרלית ביחס למחיר" אם הצרכן לא רוכש פחות כאשר המחיר עולה. אני חושש שבמצב של בת הזוג שלי, היא קצת משתי האפשרויות.

אם נתייחס לכך שאדם צריך זוג נעליים אחד בשביל לא ללכת יחף (ואולי גם זוג כפכפים - בשביל הים), אז יתכן שבמקרה שלנו מדובר במצב חריף של "ביקוש שולי גדל", ככל שיש לה יותר נעליים - היא רוצה יותר נעליים.

או כמו שקארי בראדשו אמרה באחד מהפרקים של סקס והעיר  "הנעליים החדשות שלי לא צריכות להיענש בגלל שאין לי כסף"

מס ירושה - המס הצודק ביותר?

מנהיגי המחאה ברוטשילד פרסמו מסמך דרישות בעלות מוערכת של 60 מיליארד שקל, הייתי מציע להתייחס למספר הזה בזהירות, מניסיון שלי בתחשיבי משימות גדולות, תחזיות שנעשות בתוך מספר ימים הם על הגבול שבין ניחוש לשקר. תגובת מנהיגי המחאה היא לנסות לאתר מקורות תקציב – ביטול הפחתת מס החברות ומס הכנסה, הוספת מדרגת מס נוספת וכו'.

זוהי הזדמנות טובה לבחון הטלת מס ירושה.

מס ירושה מוטל לפי שיעור מסוים על ירושות הגבוהות מרמה מסוימת. לדוגמא, מס של 20% על ירושות הגבוהות מ-50 מיליון שקל. בארה"ב מס הירושה הוא 45% על ירושות מעל מיליון דולר ובבריטניה מס הירושה הוא 40% על ירושות הגדולות מעל 275,000 ליש"ט.

הטוענים בעד מס ירושה מציינים שזהו מס פרוגרסיבי, אשר מוטל רק על העשירים ולכן מקטין את אי השוויון. כמו כן, שיטת השוק החופשי אפשרה לאותם עשירים לצבור את הונם העצום ולכן קיימת זכות מוסרית שהחברה (אשר אפשרה להם להתעשר) תבקש להטיל מס על עושר זה. בנוסף, הטלת מיסוי על הכנסה שהתקבלה ללא כל כישרון או כישורים (למעט הכישרון להיוולד למשפחה הנכונה) עדיפה על מיסוי הכנסה הנובעת מעבודה קשה ויומיומית.

המתנגדים להטלת מס ירושה טוענים כי הטלת מס ירושה מביאה להקטנת שיעור החיסכון במשק, שכן העשירים יעדיפו לצרוך את הונם מאשר להוריש את הונם ולחוב במס בגינו. ההנחה בטענה זו היא שחסכון טוב למשק, וצריכה מוגברת לא. נגד טיעון זה אפשר לציין מחקר (וילארל, 2006) אשר לא מצא קשר בין מס הירושה לסכום החסכון.

טיעון נוסף נגד מס הירושה הוא שהמס מוטל על הכנסות שכבר חויבו במס, כלומר הכנסה הנובעת מעבודה חויבה במס (מס הכנסה), הכנסה הנובעת מהון גם כן חויבה במס (מס רווחי הון) ולהטיל מס כפול הינו הוגן. נגד טיעון זה אפשר לציין שמס הירושה אינו מוטל על הנפטר (אשר הרוויח כסף ושילם מס), אלא על היורש שקיבל ירושה ולא שילם בגינה מס. כמו כן, למדינה עומדת הזכות להטיל מס, גם אם זה אינו מעשה צודק.

קיימים טיעונים נוספים נגד מס ירושה: המס מוטל על פרט שנמצא בתקופת שכול ולכן יגרום לעצב נוסף, מס ירושה מייצר תעשייה של תכנוני מס ומעלימי מס ולכן הטלת המס עלולה להביא אנשים לעבור על החוק. טיעונים אלו הזויים מספיק בשביל שלא יהיה צורך להתיחחס אליהם ברצינות.

ועדת בן בסט לרפורמה במיסוי הישיר המליצה בשנת 2000 על הטלת מס ירושה, בנק ישראל הצטרף להמלצה זו. אולם ועדה ברשות יעקב נאמן, המליצה לא להטיל את מס הירושה בטענה שהמס שיגבה הינו בסכום מזערי.

לא קיימים נתונים לגבי מספר וגובה הירושות בישראל ולכן לא ניתן לחשב את סכום הגבייה הצפוי, אולם ניתן לנסות לחשב את המס הצפוי.

לצורך החישוב נאלצתי לבצע הנחות, להלן פירוט:

מספר המיליונרים בישראל הוא 10,153, המהווים 0.1344% מכלל האוכלוסייה. בארה"ב מספר המיליונרים הוא 2,866,200, המהווים 0.9214% מהאוכלוסייה, כלומר פי 6.8 מישראל.

מספר הפטירות בישראל – 34,369 בשנה (בשנת 2010)

חוקי מס העיזבון זהים לאלו הנהוגים בארה"ב

שער הדולר: 1$=3.5 ₪.

(מקור לנתונים הנוגעים לארה"ב:  http://assets.opencrs.com/rpts/RL32768_20050408.pdf, נתונים הנוגעים לישראל הינם מחושבים)

כלומר, סכום המס החזוי הוא 305,101,897 ₪, מספיק בשביל לממן חינוך חינם מגיל 3 עד גיל 5 לשליש מהילדים.

אם תרצו להבין מדוע המס אינו מוטל, נסו לחשוב מי הנפגעים העיקריים מהטלת מס על הון אדיר

חוויות מבילוי בסופר - מגה בול

את הקניות השבועיות אני עושה לרוב במגה בול, לעיתים בשופרסל (ולעיתים רחוקות גם ברשתות הפרטיות).
מבין הרשתות בארץ מגה היא הרשת הפחות מתוחכמת. ללא מערכות עיבוד וכריית נתונים, יכולת השיווק שלהם מתבססת על תחושות בטן.
בכל שבוע אני מוצא שגיאות ובלבול בסניפי של מגה בול, אשתדל להעלות דברים מעניינים. 
בעבר הייתי מעלה תקלות כאלו לעמוד הפייסבוק של מגה, אבל הפוסטים היו נמחקים. כנראה שיש ממ"חים שחושבים שצנזורה היא המשמעות האמיתית של הניו-מדיה

חשבתם שאריזת חסכון נועדה להיות זולה יותר? לא תמיד.

לימודי הכלכלה לא מלמדים כלכלה (או למה במכונות גלידה תמיד יהיה רק שוקו-וניל)

מודל הוטלינג הוא דוגמא טובה לאיך לא ללמד כלכלה.

בתואר הראשון עשיתי את הקורס "כלכלה אזורית", המרצה דיברה במשך שני שיעורים (של שעה וחצי כ"א) על מודל הוטלינג, השיעורים כללו מושגים כמו סוגי פונקציית רווחה חברתית, שיווי משקל של אופטימום מקומי ונרחב ודיפרנציאציה בייצור. לפי המודל (כך לימדו אותנו), כדאי למקם חנות בין שני מרכזי אוכלוסייה. למשל – אם נפתחת פיצוציה מול בית מס' 15, ברחוב שבו יש 100 בתים ונפתחת פיצוציה נוספת מול בית מס' 65, אז יותר אנשים יעדיפו ללכת פחות כאשר הם רוצים לקנות סיגריות ולכן יעדיפו את הפיצוציה השנייה.

הנה ציור שאולי יסביר את כוונת המודל:

ואם המודל הזה נשמע לכם טיפשי ומובן מאליו, אז אתם צודקים לחלוטין. אבל אני נאלצתי לחזות בהוכחה מתמטית, באמצעות משוואת נאש בכך שהמצב הזה אכן אמיתי.

רק כמה חודשים אחרי אותו קורס חסר תועלת, התחלתי לחשוב על המשמעויות האמיתיות של המודל. לפי מודל הוטלינג, כדאי לאותה פיצוציה לעבור למרכז הרחוב ואז להיות חשופה לקהל גדול יותר. כל האנשים שגרים משמאלה יעדיפו להגיע אליה, וכל האנשים שמימינה, אבל עדיין יותר קרובים לפיצוציה זו מאשר לפיצוציה השניה, גם יעדיפו להגיע אליה. כך שכל עוד משמאלה אין פיצוציה נוספת, כדאי לאותה פיצוציה לזוז עוד ועוד ימינה עד שתגיע להיות צמודה לפיצוציה הפחות מוצלחת. אותו תהליך יקרה לפיצוציה השניה, עד ששתי הפיצוציות יגיעו לאותה נקודה – אמצע הרחוב.

ואם התהליך הזה מזכיר לכם תהליכים אחרים – אתם צודקים. בפוליטיקה, המפלגות הגדולות נאבקות על קולות הבוחרים, מאחר ואין מפלגה משמעותית משמאל לעבודה, אז כל מצביעי השמאל מצביעים לעבודה וחלק ממצביעי המרכז גם כן. מאחר ואין מפלגה משמעותית מימין לליכוד, כל מצביעי הימין מצביעים לליכוד וחלק ממצביעי המרכז גם כן. אם הליכוד יזוז שמאלה (למרכז), ואף מפלגת ימין חדשה לא תקום, אז הליכוד עדיין יזכה בקולות הימין אבל ביותר מקולות המרכז, ואותו דבר למפלגת העבודה. כך שלשתי המפלגות כדאי להפוך למפלגות מרכז, הליכוד יהפוך למרכז-ימין והעבודה תהפוך למרכז-שמאל. ומה קורה כאשר שתי המפלגות עושות את ההפך, הופכות לימין ושמאל קיצוני? מגיעה מפלגה חדשה שנמצאת בדיוק במרכז ולוקחת מהן את הקולות. ואז לשתי המפלגות יש תמריץ לחזור למרכז, ביבי תומך במדינה פלשתינאית ומנהיג העבודה... טוב בעבודה ממשיכים לא לעשות כלום.

כלומר לכל המשתתפים יש תמריץ להגיע למרכז המיינסטרים. אותו דבר קורה בתחומים נוספים – מוזיקה, ספרות, קולנוע או בכל תחום שקשור לקהל הרחב. 

אפשר לתת דוגמא מעולם הגלידות. אומנם רוב האנשים לא יבחרו בשוקו או וניל כטעמי הגלידה האהובים עליהם, מעט מאוד אנשים יבחרו את הטעמים האלה כטעמים השנואים עליהם. כאשר גלידריה חייבת למכור רק שני טעמים, היא תעדיף לא להסתכן ולמכור את הטעם שמעט אנשים *לא* אוהבים. במכונות לגלידה אמריקאית, הגלידריה נאלצת לבחור רק שני טעמי גלידה שאותם ניתן יהיה למכור ואכן במכונות גלידה אמריקאית תמיד יהיה רק את הטעמים שוקו-וניל.

כתבת את ניתוח המניות הזה לבד?

השבוע פורסם שלימור גרובר, מנהלת מחלקת ה-Sell Side בפסגות, עוברת לכי"ל. שם היא תצטרף למחלקת קשרי הלקוחות המשקיעים.
הביקורת של התקשורת הופנתה לכך שלימור גרובר פירסמה סקירה חיובית מאוד על מניית כי"ל עשרה ימים לפני המעבר לתפקיד החדש. הקרבה בין פרסום ההמלצה לבין המינוי עוררה חשד שעלול להתפרש כניגוד עיניינים.
אני לא מכיר מספיק את הנושא בשביל לבקר את המעבר של לימור גרובר. הפוסט יעסוק בסוג הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת ה-sell side.
גוף המחקר של (רוב) בתי ההשקעות בישראל מורכב משני גופים:
Buy Side - המחלקה שמוציאה ניתוחי שוק ומניות לשימוש פנימי של בית ההשקעות. המלצות אלו עוברות לאנליסטים ולמנהלי בית ההשקעות, אבל לא מתפרסמות בתקשורת או מועברות ללקוחות. הניתוחים של מחלקת ה-Buy Side נשמרים לרוב בחשאיות.
Sell Side - המחלקה שמוציאה אנליזות למטרות יח"צ. ניתוחי מניות שמחלקה זו מפרסמת מועברים אל התקשורת ועל ניתוחים אלו מתבססים "יועצי ההשקעות" בבתי ההשקעות ובבנקים.
לימור גרובר הייתה מנהלת מחלקת Sell Side בפסגות, כלומר אחראית על פרסום ניתוחי מניות שמיועדים לציבור "הטיפש", תקשורת ויועצי השקעות. מחלקת יחסי הציבור של בית ההשקעות נדרשת לדחוף את המלצות אלו לתקשורת כעוד אפיק פרסום לבית ההשקעות.
הכישורים הנדרשים מאנליסט מניות הם היכרות עמוקה מאוד עם השוק שאותו הוא מנתח, יכולת מחשבה ביקורתית והיכולת להבין את הסיפור שעומד מאחורי המספרים. לעומת זאת הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת קשרי משקיעים הם יכולת נטוורקינג גבוהה, כישורי שיווק ומכירה והיכולת להסתיר את האמת שמאחורי המספרים.
בהתבסס על ניתוח המניות שלימור גרובר פירסמה, כנראה שהמסקנה של מנהלי כי"ל היא שהם מגייסים עובדת עם הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת קשרי משקיעים. 
ועם המסקנה הזו, שכל אחד יבחר מה ניתן להסיק על איכות ניתוחי השוק של גופי ההשקעות בישראל.

1 Off-Topic:

אם ההמלצות של האנליסטים נעשות בצורה ישרה והוגנת, מדוע נדרשים שני גופים שונים שיבצעו ניתוחי מניות? האם יתכן שההמלצות שמתפרסמות בתקשורת שונות מההמלצות שלא מתפרסמות? 

Off-Topic 2:

בראיונות קודמים שנעשו עם לימור גרובר, פורסם שהיא סיימה את התואר הראשון במכללה האקדמית של תל-אביב-יפו. בפרופיל הפייסבוק שלה מופיע שאת התואר הראשון היא למדה באוניברסיטת תל-אביב. מעניין היכן הטעות.

איך לבחור תא שירותים?

הבחירה השכיחה ביותר שאני נאלץ לבצע ביום עבודה היא לאיזה תא שירותים להיכנס. אם נצא מנקודת הנחה שאני מעדיף להיכנס לתא שהשתמשו בו פחות, מסתבר שזה נושא כלל לא פשוט.

אולי, לראשונה, לימודי הכלכלה יעזרו לי לעשות בחירה טובה? לפי מודל הוטלינג, מודל כלכלי לבחירת מיקום, רוב האנשים יעדיפו להיכנס לתא הראשון הקרוב ביותר אליהם. לפי מודלים לניהול השקעות, בשוק משוכלל שבו יש אינסוף קונים ומוכרים (אני מקווה שאצלנו במשרד אין אינסוף משתמשים לתאי השירותים) אין חשיבות לתא שתבחר, ולכן כדאי לבחור בצורה רנדומלית. חיפוש ברשת מוצא את מי שחושב שכדאי לבחור תמיד את התא השני או את התא משמאל.

ואם זה נשמע קצת מבלבל, אז כדאי אולי להקשיב לוורן באפט שאמר ש"גיוון זאת הגנה מבורות". ואם זה ממש מטריד, תמיד אפשר לעשות מחקר בין התאים. 

מי מרוויח מעליית מחירי הדיור?

המאבק בעליית מחירי הדיור הוא פופולארי. מי יכול שלא לתמוך במשפחות צעירות שרוצות להקים בית ולהוליד ילדים? כולם מתעסקים במחירי הדירות, הנושא מביא קולות (לפוליטיקאים), מוכר (עיתונים) ומעלה רייטינג (תוכניות החדשות).

אפשר היה לצפות לקונצנזוס שדיור בר-השגה הוא מטרה לאומית. זה היה נכון – כל עוד מחירי הדיור עלו בקצב גבוה. בימים האחרונים מתרבים הסימנים שהצעדים שנעשו ע"י הממשלה, הציבור ובנק ישראל הביאו לבלימת עליית מחירי הדיור ואולי אפילו לתחילת ירידת המחירים. באופן מפתיע הופיעו קולות שמזהירים מהנזק הצפוי שירידת מחירי הדיור עלולה לגרום.

מקבץ כתבות מהימים האחרונים:

אכזבה מצעדי שטייניץ: "הצעירים ייפגעו כי השכירות תזנק" (גלובס, 31/05/2011)

IBI: "האוצר ובנק ישראל עלולים להוביל לירידה חדה מהרצוי במחירי הדירות" (ביזפורטל, 06/06/2011)

דירות להשקעה והוזלת המחירים: האם יש קשר? (Ynet, 06/06/2011)

"בממשלה מתחרים על כותרות, הצעדים ידרדרו את הענף" (nrg, 09/06/2011)

"פישר פוגע בעיקר בקבלנים; פינוי 1,000 דירות לא ימוטט בנק, אבל ימוטט 1,000 משפחות במדינה" (גלובס 23/05/2011)

 כדאי להתחיל מהסוף – מחירי הדירות גבוהים. עליית מחירי הדיור הייתה מהירה ולא טבעית. עליית מחירי הדירות נגרמה בעיקר בגלל הורדת הריבית כניסיון של בנק ישראל להימנע מהמיתון העולמי.

(מקור: דה-מרקר)

ירידת מחירי הדיור תיטיב עם העניים ואנשי המעמד הבינוני- נמוך (עד עשירון חמישי-שישי, פרטים בהמשך) ותחזק את המשק הישראלי.

אבל קיימים בעלי אינטרסים שאינם מעוניינים בירידת מחירי הדיור- בנקים, קבלנים ובעלי הדירות.

בנקים – הריבית על המשכנתאות מהוות חלק משמעותי מהכנסות הבנקים, מחירי דיור גבוהים מחייבים את רוכשי הדירות לקחת משכנתאות גדולות מהבנקים. משכנתאות גבוהות (ותשלומי ריבית גבוהים) מובילות לרווחים גדולים. כמו כן, ירידת מחירי הדיור עלולה ליצור קשיים לבנקים. חלק משמעותי מהדירות שנרכשות מיועדות להשקעה, כאשר שכ"ד שמתקבל מהשוכר הוא שמממן את החזר המשכנתא החודשי, ירידת מחירי הדיור עלול לפגוע ביכולת החזר המשכנתא של הלווה. קושי נוסף - דירה שנרכשה באמצעות משכנתא משועבדת לבנק (בחלק היחסי מסכום המשכנתא שנותרה לתשלום) לפי שווי הוגן (שנעשה בשמרנות), ירידת מחירי הדירות עלולה להביא לירידת ערך הנכסים של הבנק בספרים.

או כמו שאמר בכיר במערכת הבנקאית "כל התערבות יוצרת אי ודאות וחוסר יציבות" (Ynet, 28/04/2011)

קבלנים – גם אם נניח שמחירי דיור גבוהים נובעים ממחירי קרקע גבוהים, אז אם הרווח הקבלני הוא בשיעור קבוע מעלות הדירה, מחירי דיור גבוהים מביאים לרווח גבוה. כלומר אם הרווח המקובל בקרב הקבלנים הוא 10% ממחיר הדירה, הרווח גדול יותר מדירה שנמכרת במחיר 2 מליון ש"ח, לעומת דירה שנמכרת במחיר 500,000 ש"ח.

במצב של שוק הדיור הישראלי (היעדר מידע מושלם - אין מחיר מחירון שכולם שהקבלנים והקונים מסכימים עליו), תפיסת המחיר נובעת משמועות ולא ממידע מוצק ולכן הקבלן ידרוש מחיר שהוא חושב שהצרכן יסכים לשלם (ללא קשר למחיר העבודה, הקרקע, חומרי הגלם וכו'). ככל שהתקשורת מפמפמת שמחירי הדיור עולים, קיימת הצדקה לקבלן לדרוש מחיר גבוה יותר. וללקוח שמתעקש לקבל הנחה, תמיד אפשר להגיד "אפילו בטלוויזיה אמרו שהמחירים עלו"

" בכירים בשוק הנדל"ן מבקרים את תוכנית האוצר לבלימת מחירי הדיור" (Ynet, 31/05/2011)

בעלי דירות - כל הזוגות רוצים שמחירי הדירות ירדו, עד היום שבו הם רוכשים דירה. מאותו רגע, ככל שמחיר הדירה עולה כך הזוג הופך להיות עשיר יותר. להחזיק נכס יקר זהו סמל סטטוס אבל גם סימן לעושר, שכן ניתן למכור את הדירה ולרכוש מוצר אחר (ירושה? דירה במקום טוב יותר?). מספר הדירות חדשות שנרכשו בשנת 2010 גבוה ב-30% ממספר הדירות שנרכשו ב-2008. ככל שיותר משפחות רכשו דירות, קיים ליותר משפחות תמריץ שמחירי הדירות ישארו גבוהים.

ניתן לצפות שאם המשך התמתנות מחירי הדיור יגבר הבאזז נגד ויותר כתבות המזהירות מהאסון (ירידת מחירי הדירות) המתקרב. צריך להזהר מלהסחף אחרי האינטרסים של בעלי עניין ולזכור ש"מי שמאמין – לא מפחד" (א. גולן)

משיח כבר לא מטלפן

בכנס ה-WWDC  ה-11 הכריז סטיב ג'ובס על גרסה חדשה (iOS 5) למערכת ההפעלה של מכשירי ה-iDevice. פיצ'ר מרכזי בגרסה החדשה הוא שירותי ה-iMessage, המאפשר משלוח הודעות בין מכשירי אפל ללא עלות נוספת (פרט לחיבור לרשת באמצעות הסלולר או רשת אלחוטית), שירות זה מצטרף לשירות Face-Time המאפשר שיחות וידאו בין מכשירי אפל (באמצעות רשת אלחוטית בלבד).

אפל לא יצרה שירות חדשני, שכן ניתן לבצע את הפעולה הזו באמצעות שירות ההודעות המיידי של בלקבארי (BBM) או אפליקציות כמו whatsapp, viber או skype.

Skype (וגם Viber) היא אפליקציה שונה, שכן ניתן באמצעותה לנהל שיחות בין המשתמשים (שיחות רגילות או וידאו) ללא עלות (למעט עלות הגלישה). נהוג לקרוא ל-Facebook המדינה השלישית בגדולה, שכן קיימים כ-500 מליון משתמשים לאתר. אבל מדויק יותר יהיה לקרוא ל-Facebook המדינה הרביעית בגדולה, משום של-skype יש 633 מליון משתמשים פעילים.skype  נרכשה ע"י מיקרוסופט במאי 2011 תמורת כ-8.5 מיליארד דולר. סכום גבוה במיוחד, אפילו לתקופה סוערת זו. בניגוד לגיוסי הון או הנפקות שמכניסות "כסף טיפש" , מיקרוסופט רכשו חברה רק אחרי בירור עמוק (due diligence) של מצבה הכספי והאסטרטגי של skype, כך שניתן להעריך שהערכת השווי שמיקרוסופט עשתה שיקפה מציאות מסוימת.

השקת גוגל+ לוותה בבאזז מסביב לאופציית Hangout, שירות המאפשר שיחות וידאו מרובות משתמשים. התגובה של Facebook הגיעה מייד לאחר מכן. Facebook (בבעלות חלקית של מיקרוסופט) ו- Skype  (בבעלות מלאה של מיקרוסופט) איחדו כוחות (לפי השמועות) בכוונה לשלב את Skype  כחלק אינטגרלי ב-Facebook בכדי לאפשר שיחות וידאו מרובות משתמשים.

נתונים אלו מצביעים על כיוון ברור – ירידה בתקשורת המבוצעת בין מספר למספר. כיום חברת הסלולר היא ספקית תקשורת מסורתית, היא נותנת לצרכן מספר טלפון שאליו ניתן להתקשר (שיחת טלפון או וידאו) או לשלוח הודעות. עם עליית השימוש בחברות צד ג' (מיקרוסופט - באמצעות סקייפ, אפל או גוגל) כספקיות תקשורת, ניתן לצפות שחברת הסלולר תהפוך להיות ספקית אינטרנט סלולרי. שינוי משמעותי במודל העסקי ובהכנסות הצפויות.

בראיון לניו-יורק טיימס מנכ"ל ספרינט, דן הס, אמר "היום פחות ממחצית מתעבורת הרשת הסלולרית היא שיחות"  בראיון זה הס לא מתייחס להכנסות מפעילות התקשורת, אלא רק להיקף פעילות, רמז אפשרי לכך שההכנסות מצריכת דאטה נמוכות משמעותי משיחות טלפון.

עפ"י ניתוח שביצעה חברת הייעוץ chetansharma, ברבעון השלישי של 2013 צריכת הדאטה תגדל על פני צריכת שיחות הטלפון (בארה"ב)

(קישור למצגת המלאה, זהירות PDF)

תמיכה נוספת למגמה זו היא סוג המכשירים הנמכרים, ירידת התפוצה של מכשירים ניידים עם מקלדת רגילה (מקלדת ספרות) והעלייה בנתח השוק של סמארטפונים, מכשירים עם מסך מגע (אייפון ואנדרואיד) או עם מקלדת מלאה (אנדרואיד ובלאקבארי) תאפשר ליותר משתמשים נגישות טובה יותר לאפליקציות תקשורת מתקדמות.

ומה הלאה?

הסלולאר הוא מהשווקים היותר רווחיים, בישראל וגם בשאר העולם. אולם שינויי טכנולוגיים ושינויים בטעמי הצרכנים עלולים להביא לירידה ריאלית בהכנסות מפעילות הליבה של חברות הסלולר. חברה שלא תסתגל לשינויים אלו עלולה להישאר ללא קליטה.

פוסט פתיחה

"בצדק מהללים את הפומביות כמרפא למחלות חברתיות ותעשייתיות. אומרים שאור השמש הוא המחטא המשובח ביותר, ואור החשמל - השוטר היעיל ביותר" (לואיס ברנדייס, כספם של אנשים אחרים) 

ספרו של לואיס ברנדייס פורסם לראשונה בשנת 1914, אבל ציטוט זה רלבנטי מתמיד בישראל של היום. המשק הישראלי מלא באינטרסים, מניפולציות ורצונות מוסתרים. התקשורות הכלכלית מייצגת ונלחמת בתופעות אלו. אבל לעיתים גם הגופים שנמצאים במרכז לא מצליחים לעמוד בקצב ההתרחשויות.

בבלוג שלי אנסה להציג את המבט (הלא מנוסה, ילדותי ודבילי לפעמים) שלי על נושאים שמעניינים אותי.

קצת עלי

בן 26, בוגר תואר ראשון בכלכלה וסטודנט לתואר שני במנהל עסקים. כלכלן בחברה לייעוץ וניהול כלכלי. אני מאמין שהיכולת לשאול שאלות מערערות ולא להיכלא לקיבעון מחשבתי היא הדרך אל האושר.

ניתן ליצור איתי קשר במייל, פייסבוק, טוויטר, גוגל+ או לינקדאין

תקופת הבצע

תקופת הבצע (או בשמה הרשמי – מדיניות הקיצוב, 1949-1959) סימלה עידן שבו ההנהגה הישראלית השתמשה בכלכלה למטרותיה (קליטת עלייה, חיזוק הצבא, אחדות העם), המצב השתנה.

נראה שבתקופה הנוכחית הכלכלה משתמשת בהנהגה הישראלית לקידום מטרותיה. הפכנו לגורדון גקו, אנו מאמינים שתאוות בצע היא טובה, (וגם חוקית – לפי סרט ההמשך הלא מוצלח). כלכלנים הצליחו להשתלט על כל תחום אפשרי, וגם על כמה לא אפשריים (מובטח פוסט על מודלים אקונומטריים לחיזוי אושר). אנו חיים בתקופת הבצע.