בת הזוג שלי אוהבת נעליים. אני לא מתכוון שהיא רק אוהבת לנעול אותם, אלא שהיא נהנית לאסוף עוד ועוד זוגות נעליים.
היא אומרת שלקנות נעליים בקיץ עבור החורף הבא זו "השקעה" טובה (וכאשר החורף מגיע - היא חייבת לקנות כמה שמלות שיתאימו לנעליים) ושהמחיר הוא לא השיקול העיקרי (במקרה שהנעליים ממש ממש יפות).
נהוג להתייחס למוצרים כבעלי "גמישות ביקוש נייטרלית ביחס להכנסה", אם הצרכן לא רוכש פחות כאשר הכנסתו יורדת. מוצרים יכולים להיות גם בעלי "גמישות ביקוש נייטרלית ביחס למחיר" אם הצרכן לא רוכש פחות כאשר המחיר עולה. אני חושש שבמצב של בת הזוג שלי, היא קצת משתי האפשרויות.
אם נתייחס לכך שאדם צריך זוג נעליים אחד בשביל לא ללכת יחף (ואולי גם זוג כפכפים - בשביל הים), אז יתכן שבמקרה שלנו מדובר במצב חריף של "ביקוש שולי גדל", ככל שיש לה יותר נעליים - היא רוצה יותר נעליים.
או כמו שקארי בראדשו אמרה באחד מהפרקים של סקס והעיר "הנעליים החדשות שלי לא צריכות להיענש בגלל שאין לי כסף"
