מערכת המס בישראל מעודדת אי שיווין

דרישות המחאה החברתית הן רבות ומגוונות. אולם ניתן לסווג אותם לשני סוגים, דרישות הנוגעות לצד ההוצאות (רמת המחירים הגבוהה) ודרישות הנוגעות לצד המקורות (ההכנסה הנמוכה).

מנהיגי המחאה מתייחסים לנושא המס כאקסיומה, לעתים קרובות נשמעות טענות שרמת המס בישראל גבוהה וחייבים להוריד אותה. אנשי האוצר טוענים שהורדת המסים תיצור גרעון תקציבי.

בפוסט הזה אבדוק את הטענה שרמת המיסוי בישראל גבוהה (ספוילר: היא לא) ושחלוקת המס אינה צודקת (ספוילר: המסים לא צודקים).

ארגון ה-OECD  מפרסם נתונים בנוגע לרמת המיסוי במדינות הארגון. עפ"י הנתונים, ישראל מדורגת במקום 16 מתוך 28 מדינות ברמת המס הכוללת. רמת המיסוי הכללית בישראל (31.4%) נמוכה בכ-9% מרמת המיסוי הממוצעת במדינות ה-OECD (34.1%)

כלומר, רמת המיסוי בישראל לא גבוהה יחסית למדינות אחרות, רמת המיסוי אפילו נמוכה מהממוצע.

מס הכנסה
נתניהו טוען שרמת המיסוי על ההכנסה גבוהה ולכן מתעקש על הפחתת מס ההכנסה. אולם בחינת הנתונים מגלה שהרפורמות במערכת המיסוי השפיעו משמעותית על מדרגות המס, כל שבישראל מס ההכנסה הוא מהנמוכים בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-20 מתוך 27 מדינות שנסקרו. מס ההכנסה בישראל (6.3% מהתוצר) נמוך בכ-30% מהממוצע במדינות ה-OECD (8.9%).

כלומר, התקבולים ממס על הכנסה בישראל הם ברמה מהנמוכות בעולם.

אם כך מדוע הציבור מרגיש שהמסים בישראל גבוהים?

מס עקיף (=מע"מ)
בישראל יש המון סוגים של מסים עקיפים (מע"מ, ארנונה, מים, אגרת טלוויזיה, טסט לרכב, עמלות לשירותים ממשלתיים כמו הוצאת דרכון וכו') שמהווים נטל משמעותי. למעשה לפי נתוני ה-OECD  המס על סחורות ושירותים בישראל גבוה בכ-17% מהממוצע במדינות החברות בארגון. ישראל ממוקמת במקום ה-6 מתוך 29 מדינות.

כלומר, המסים העקיפים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

בפוסט קודם (מע"מ זה טוב?), הצגתי את ההשפעה השלילית של מסים עקיפים על השוויונית במשק. עפ"י נתוני ה-OECD, מס ההכנסה (אשר מקטין את רמת השוויון במשק) נמוך מהממוצע, לעומת זאת מע"מ (שמגדיל את אי השוויון בחלוקת ההכנסות) הינו גבוה יחסית למדינות אחרות. כאשר משלבים את שני סוגי המס, סך היטל המס בישראל הינו סביר ותואם לרמת המיסוי במדינות המפותחות.

סך המסים בישראל הם בהתאם לממוצע במדינות המפותחות, הבעיה היא בחלוקת הנטל.
בשנים האחרונות ההכנסה לנפש בישראל נשחקת ראלית, לעומת עלייה במחירים ובהוצאה לצריכה פרטית. שחיקת ההכנסה לנפש הובילה לכך שסך ההכנסה הפרטית נשחקה ולכן משקל מס ההכנסה מהתוצר קטן.
עליית המחירים הובילה לכך שסך ההוצאה הפרטית במשק גדלה ולכן משקל המע"מ מהתוצר גדל.
מערכת המס בישראל כשלה להתמודד עם השינויים המאקרו כלכליים במשק, עליית מחירים ושחיקת השכר.
המסים המוטלים על עניים ומעמד הביניים הינם משמעותיים, המסים המוטלים על בעלי שכר גבוה אינו תואם את הממוצע במדינות המפותחות, במיוחד בזמן שהמס על ההון נמוך ומס ירושה לא קיים.