מערכת המס בישראל מעודדת אי שיווין

דרישות המחאה החברתית הן רבות ומגוונות. אולם ניתן לסווג אותם לשני סוגים, דרישות הנוגעות לצד ההוצאות (רמת המחירים הגבוהה) ודרישות הנוגעות לצד המקורות (ההכנסה הנמוכה).

מנהיגי המחאה מתייחסים לנושא המס כאקסיומה, לעתים קרובות נשמעות טענות שרמת המס בישראל גבוהה וחייבים להוריד אותה. אנשי האוצר טוענים שהורדת המסים תיצור גרעון תקציבי.

בפוסט הזה אבדוק את הטענה שרמת המיסוי בישראל גבוהה (ספוילר: היא לא) ושחלוקת המס אינה צודקת (ספוילר: המסים לא צודקים).

ארגון ה-OECD  מפרסם נתונים בנוגע לרמת המיסוי במדינות הארגון. עפ"י הנתונים, ישראל מדורגת במקום 16 מתוך 28 מדינות ברמת המס הכוללת. רמת המיסוי הכללית בישראל (31.4%) נמוכה בכ-9% מרמת המיסוי הממוצעת במדינות ה-OECD (34.1%)

כלומר, רמת המיסוי בישראל לא גבוהה יחסית למדינות אחרות, רמת המיסוי אפילו נמוכה מהממוצע.

מס הכנסה
נתניהו טוען שרמת המיסוי על ההכנסה גבוהה ולכן מתעקש על הפחתת מס ההכנסה. אולם בחינת הנתונים מגלה שהרפורמות במערכת המיסוי השפיעו משמעותית על מדרגות המס, כל שבישראל מס ההכנסה הוא מהנמוכים בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-20 מתוך 27 מדינות שנסקרו. מס ההכנסה בישראל (6.3% מהתוצר) נמוך בכ-30% מהממוצע במדינות ה-OECD (8.9%).

כלומר, התקבולים ממס על הכנסה בישראל הם ברמה מהנמוכות בעולם.

אם כך מדוע הציבור מרגיש שהמסים בישראל גבוהים?

מס עקיף (=מע"מ)
בישראל יש המון סוגים של מסים עקיפים (מע"מ, ארנונה, מים, אגרת טלוויזיה, טסט לרכב, עמלות לשירותים ממשלתיים כמו הוצאת דרכון וכו') שמהווים נטל משמעותי. למעשה לפי נתוני ה-OECD  המס על סחורות ושירותים בישראל גבוה בכ-17% מהממוצע במדינות החברות בארגון. ישראל ממוקמת במקום ה-6 מתוך 29 מדינות.

כלומר, המסים העקיפים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

בפוסט קודם (מע"מ זה טוב?), הצגתי את ההשפעה השלילית של מסים עקיפים על השוויונית במשק. עפ"י נתוני ה-OECD, מס ההכנסה (אשר מקטין את רמת השוויון במשק) נמוך מהממוצע, לעומת זאת מע"מ (שמגדיל את אי השוויון בחלוקת ההכנסות) הינו גבוה יחסית למדינות אחרות. כאשר משלבים את שני סוגי המס, סך היטל המס בישראל הינו סביר ותואם לרמת המיסוי במדינות המפותחות.

סך המסים בישראל הם בהתאם לממוצע במדינות המפותחות, הבעיה היא בחלוקת הנטל.
בשנים האחרונות ההכנסה לנפש בישראל נשחקת ראלית, לעומת עלייה במחירים ובהוצאה לצריכה פרטית. שחיקת ההכנסה לנפש הובילה לכך שסך ההכנסה הפרטית נשחקה ולכן משקל מס ההכנסה מהתוצר קטן.
עליית המחירים הובילה לכך שסך ההוצאה הפרטית במשק גדלה ולכן משקל המע"מ מהתוצר גדל.
מערכת המס בישראל כשלה להתמודד עם השינויים המאקרו כלכליים במשק, עליית מחירים ושחיקת השכר.
המסים המוטלים על עניים ומעמד הביניים הינם משמעותיים, המסים המוטלים על בעלי שכר גבוה אינו תואם את הממוצע במדינות המפותחות, במיוחד בזמן שהמס על ההון נמוך ומס ירושה לא קיים.

מס ירושה - המס הצודק ביותר?

מנהיגי המחאה ברוטשילד פרסמו מסמך דרישות בעלות מוערכת של 60 מיליארד שקל, הייתי מציע להתייחס למספר הזה בזהירות, מניסיון שלי בתחשיבי משימות גדולות, תחזיות שנעשות בתוך מספר ימים הם על הגבול שבין ניחוש לשקר. תגובת מנהיגי המחאה היא לנסות לאתר מקורות תקציב – ביטול הפחתת מס החברות ומס הכנסה, הוספת מדרגת מס נוספת וכו'.

זוהי הזדמנות טובה לבחון הטלת מס ירושה.

מס ירושה מוטל לפי שיעור מסוים על ירושות הגבוהות מרמה מסוימת. לדוגמא, מס של 20% על ירושות הגבוהות מ-50 מיליון שקל. בארה"ב מס הירושה הוא 45% על ירושות מעל מיליון דולר ובבריטניה מס הירושה הוא 40% על ירושות הגדולות מעל 275,000 ליש"ט.

הטוענים בעד מס ירושה מציינים שזהו מס פרוגרסיבי, אשר מוטל רק על העשירים ולכן מקטין את אי השוויון. כמו כן, שיטת השוק החופשי אפשרה לאותם עשירים לצבור את הונם העצום ולכן קיימת זכות מוסרית שהחברה (אשר אפשרה להם להתעשר) תבקש להטיל מס על עושר זה. בנוסף, הטלת מיסוי על הכנסה שהתקבלה ללא כל כישרון או כישורים (למעט הכישרון להיוולד למשפחה הנכונה) עדיפה על מיסוי הכנסה הנובעת מעבודה קשה ויומיומית.

המתנגדים להטלת מס ירושה טוענים כי הטלת מס ירושה מביאה להקטנת שיעור החיסכון במשק, שכן העשירים יעדיפו לצרוך את הונם מאשר להוריש את הונם ולחוב במס בגינו. ההנחה בטענה זו היא שחסכון טוב למשק, וצריכה מוגברת לא. נגד טיעון זה אפשר לציין מחקר (וילארל, 2006) אשר לא מצא קשר בין מס הירושה לסכום החסכון.

טיעון נוסף נגד מס הירושה הוא שהמס מוטל על הכנסות שכבר חויבו במס, כלומר הכנסה הנובעת מעבודה חויבה במס (מס הכנסה), הכנסה הנובעת מהון גם כן חויבה במס (מס רווחי הון) ולהטיל מס כפול הינו הוגן. נגד טיעון זה אפשר לציין שמס הירושה אינו מוטל על הנפטר (אשר הרוויח כסף ושילם מס), אלא על היורש שקיבל ירושה ולא שילם בגינה מס. כמו כן, למדינה עומדת הזכות להטיל מס, גם אם זה אינו מעשה צודק.

קיימים טיעונים נוספים נגד מס ירושה: המס מוטל על פרט שנמצא בתקופת שכול ולכן יגרום לעצב נוסף, מס ירושה מייצר תעשייה של תכנוני מס ומעלימי מס ולכן הטלת המס עלולה להביא אנשים לעבור על החוק. טיעונים אלו הזויים מספיק בשביל שלא יהיה צורך להתיחחס אליהם ברצינות.

ועדת בן בסט לרפורמה במיסוי הישיר המליצה בשנת 2000 על הטלת מס ירושה, בנק ישראל הצטרף להמלצה זו. אולם ועדה ברשות יעקב נאמן, המליצה לא להטיל את מס הירושה בטענה שהמס שיגבה הינו בסכום מזערי.

לא קיימים נתונים לגבי מספר וגובה הירושות בישראל ולכן לא ניתן לחשב את סכום הגבייה הצפוי, אולם ניתן לנסות לחשב את המס הצפוי.

לצורך החישוב נאלצתי לבצע הנחות, להלן פירוט:

מספר המיליונרים בישראל הוא 10,153, המהווים 0.1344% מכלל האוכלוסייה. בארה"ב מספר המיליונרים הוא 2,866,200, המהווים 0.9214% מהאוכלוסייה, כלומר פי 6.8 מישראל.

מספר הפטירות בישראל – 34,369 בשנה (בשנת 2010)

חוקי מס העיזבון זהים לאלו הנהוגים בארה"ב

שער הדולר: 1$=3.5 ₪.

(מקור לנתונים הנוגעים לארה"ב:  http://assets.opencrs.com/rpts/RL32768_20050408.pdf, נתונים הנוגעים לישראל הינם מחושבים)

כלומר, סכום המס החזוי הוא 305,101,897 ₪, מספיק בשביל לממן חינוך חינם מגיל 3 עד גיל 5 לשליש מהילדים.

אם תרצו להבין מדוע המס אינו מוטל, נסו לחשוב מי הנפגעים העיקריים מהטלת מס על הון אדיר