מערכת המס בישראל מעודדת אי שיווין

דרישות המחאה החברתית הן רבות ומגוונות. אולם ניתן לסווג אותם לשני סוגים, דרישות הנוגעות לצד ההוצאות (רמת המחירים הגבוהה) ודרישות הנוגעות לצד המקורות (ההכנסה הנמוכה).

מנהיגי המחאה מתייחסים לנושא המס כאקסיומה, לעתים קרובות נשמעות טענות שרמת המס בישראל גבוהה וחייבים להוריד אותה. אנשי האוצר טוענים שהורדת המסים תיצור גרעון תקציבי.

בפוסט הזה אבדוק את הטענה שרמת המיסוי בישראל גבוהה (ספוילר: היא לא) ושחלוקת המס אינה צודקת (ספוילר: המסים לא צודקים).

ארגון ה-OECD  מפרסם נתונים בנוגע לרמת המיסוי במדינות הארגון. עפ"י הנתונים, ישראל מדורגת במקום 16 מתוך 28 מדינות ברמת המס הכוללת. רמת המיסוי הכללית בישראל (31.4%) נמוכה בכ-9% מרמת המיסוי הממוצעת במדינות ה-OECD (34.1%)

כלומר, רמת המיסוי בישראל לא גבוהה יחסית למדינות אחרות, רמת המיסוי אפילו נמוכה מהממוצע.

מס הכנסה
נתניהו טוען שרמת המיסוי על ההכנסה גבוהה ולכן מתעקש על הפחתת מס ההכנסה. אולם בחינת הנתונים מגלה שהרפורמות במערכת המיסוי השפיעו משמעותית על מדרגות המס, כל שבישראל מס ההכנסה הוא מהנמוכים בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-20 מתוך 27 מדינות שנסקרו. מס ההכנסה בישראל (6.3% מהתוצר) נמוך בכ-30% מהממוצע במדינות ה-OECD (8.9%).

כלומר, התקבולים ממס על הכנסה בישראל הם ברמה מהנמוכות בעולם.

אם כך מדוע הציבור מרגיש שהמסים בישראל גבוהים?

מס עקיף (=מע"מ)
בישראל יש המון סוגים של מסים עקיפים (מע"מ, ארנונה, מים, אגרת טלוויזיה, טסט לרכב, עמלות לשירותים ממשלתיים כמו הוצאת דרכון וכו') שמהווים נטל משמעותי. למעשה לפי נתוני ה-OECD  המס על סחורות ושירותים בישראל גבוה בכ-17% מהממוצע במדינות החברות בארגון. ישראל ממוקמת במקום ה-6 מתוך 29 מדינות.

כלומר, המסים העקיפים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

בפוסט קודם (מע"מ זה טוב?), הצגתי את ההשפעה השלילית של מסים עקיפים על השוויונית במשק. עפ"י נתוני ה-OECD, מס ההכנסה (אשר מקטין את רמת השוויון במשק) נמוך מהממוצע, לעומת זאת מע"מ (שמגדיל את אי השוויון בחלוקת ההכנסות) הינו גבוה יחסית למדינות אחרות. כאשר משלבים את שני סוגי המס, סך היטל המס בישראל הינו סביר ותואם לרמת המיסוי במדינות המפותחות.

סך המסים בישראל הם בהתאם לממוצע במדינות המפותחות, הבעיה היא בחלוקת הנטל.
בשנים האחרונות ההכנסה לנפש בישראל נשחקת ראלית, לעומת עלייה במחירים ובהוצאה לצריכה פרטית. שחיקת ההכנסה לנפש הובילה לכך שסך ההכנסה הפרטית נשחקה ולכן משקל מס ההכנסה מהתוצר קטן.
עליית המחירים הובילה לכך שסך ההוצאה הפרטית במשק גדלה ולכן משקל המע"מ מהתוצר גדל.
מערכת המס בישראל כשלה להתמודד עם השינויים המאקרו כלכליים במשק, עליית מחירים ושחיקת השכר.
המסים המוטלים על עניים ומעמד הביניים הינם משמעותיים, המסים המוטלים על בעלי שכר גבוה אינו תואם את הממוצע במדינות המפותחות, במיוחד בזמן שהמס על ההון נמוך ומס ירושה לא קיים.

מע"מ זה טוב?

לא מעט דרישות של מנהיגי המחאה נוגעות בנושא של העלאת מס הכנסה והורדת המע"מ. בין שני סוגי המיסים האלו יש הבדל משמעותי.
מס על הכנסה (מס ישיר) הוא מס פרוגרסיבי, מקטין את הפערים. לעומתו מס על הוצאה (מס עקיף) זהו מס רגרסיבי, מגדיל את הפערים. זהו פישוט של אפשרויות המיסוי. מס עקיף יכול להיות פרוגרסיבי כמו שגם מס ישיר יכול להיות רגרסיבי. אבל באופן שבו המיסים האלו מופעלים במדינות המערב, ההשפעה שלהם היא קלאסית.
הצורות שבהן ניתן לגבות מיסים רבות ויצירתיות, אולם לרוב מס על הכנסה יהיה מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, מס על הוצאה (מס עקיף) יהיה מע"מ, ארנונה, בלו על הדלק, מיסי יבוא, טסט לרכב, מחירי חשמל ומים.


בשביל להבין מדוע מס על הכנסה מגדיל את הפערים אשתמש בדוגמה:
נניח ששני חברים, עשיר ועני, אוהבים מאוד עגבניות ולכן ההוצאה היחידה שלהם היא לקנות מדי חודש 6,000 עגבניות (הם מאוד אוהבים עגבניות). העשיר מרוויח 10,000 ₪ בחודש ומשלם 30% מס הכנסה, כלומר 3,000 ₪. העני מרוויח 5,000 ₪ ומשלם 10% מס הכנסה, כלומר 500 ₪.
עגבנייה עולה 0.5 ₪, שמתוך מחיר זה 8 אג' הם מע"מ (16%), סך ההוצאה על 6,000 עגבניות היא 3,000 ₪, שמתוכם 480 ₪ הם מע"מ.

נרכז את הנתונים בטבלה:

מס ההכנסה מהווה נטל משמעותי על העשיר (30%), פי 3 מאשר על העני, שנאלץ לשלם רק 10% מהכנסתו למס הכנסה.

המס העקיף (מע"מ), מהווה נטל זניח על העשיר, רק 5% מהכנסתו, מחצית מהנטל שעל העני, שנאלץ לשלם 10% מהכנסתו למע"מ. 
לאחר שיקלול השפעת המע"מ על שיעור המס שהעשיר והעני משלמים, שיעור המס המוטל על העשיר גדל רק ב-16%, שיעור המס המוטל על העני גדל ב-100%.
ככל שנגדיל את מס הכנסה העשיר ישלם יותר (באחוזים מההכנסה), כל שנגדיל את המע"מ העני ישלם יותר (באחוזים מהכנסה). 
כמו כן, העני מוציא את כל הכנסתו על רכישת סחורות ושירותים, שכן הוא אינו מרוויח מספיק בשביל לחסוך, כך שהעני משלם מע"מ על כל הכנסתו. לעומתו, העשיר מפנה חלק משמעותי מהכנסתו לחסכון, כך שהוא משלם מע"מ רק על חלק מהכנסתו.

ככל שמס ההכנסה קטן, נטל המס שמוטל על העשיר קטן. במיוחד בישראל, שבה מחצית מהאוכלוסייה כלל אינה משלמת מס הכנסה. ככל שהמיסים העקיפים גדלים, נטל המס שמוטל על העני קטן.
 זו הסיבה שמיסוי הכנסה והון מהווים נטל על עשירים ומיסוי הוצאות פוגע בעניים.