השבוע פורסם שלימור גרובר, מנהלת מחלקת ה-Sell Side בפסגות, עוברת לכי"ל. שם היא תצטרף למחלקת קשרי הלקוחות המשקיעים.
הביקורת של התקשורת הופנתה לכך שלימור גרובר פירסמה סקירה חיובית מאוד על מניית כי"ל עשרה ימים לפני המעבר לתפקיד החדש. הקרבה בין פרסום ההמלצה לבין המינוי עוררה חשד שעלול להתפרש כניגוד עיניינים.
אני לא מכיר מספיק את הנושא בשביל לבקר את המעבר של לימור גרובר. הפוסט יעסוק בסוג הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת ה-sell side.
גוף המחקר של (רוב) בתי ההשקעות בישראל מורכב משני גופים:
Buy Side - המחלקה שמוציאה ניתוחי שוק ומניות לשימוש פנימי של בית ההשקעות. המלצות אלו עוברות לאנליסטים ולמנהלי בית ההשקעות, אבל לא מתפרסמות בתקשורת או מועברות ללקוחות. הניתוחים של מחלקת ה-Buy Side נשמרים לרוב בחשאיות.
Sell Side - המחלקה שמוציאה אנליזות למטרות יח"צ. ניתוחי מניות שמחלקה זו מפרסמת מועברים אל התקשורת ועל ניתוחים אלו מתבססים "יועצי ההשקעות" בבתי ההשקעות ובבנקים.
לימור גרובר הייתה מנהלת מחלקת Sell Side בפסגות, כלומר אחראית על פרסום ניתוחי מניות שמיועדים לציבור "הטיפש", תקשורת ויועצי השקעות. מחלקת יחסי הציבור של בית ההשקעות נדרשת לדחוף את המלצות אלו לתקשורת כעוד אפיק פרסום לבית ההשקעות.
הכישורים הנדרשים מאנליסט מניות הם היכרות עמוקה מאוד עם השוק שאותו הוא מנתח, יכולת מחשבה ביקורתית והיכולת להבין את הסיפור שעומד מאחורי המספרים. לעומת זאת הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת קשרי משקיעים הם יכולת נטוורקינג גבוהה, כישורי שיווק ומכירה והיכולת להסתיר את האמת שמאחורי המספרים.
בהתבסס על ניתוח המניות שלימור גרובר פירסמה, כנראה שהמסקנה של מנהלי כי"ל היא שהם מגייסים עובדת עם הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת קשרי משקיעים.
ועם המסקנה הזו, שכל אחד יבחר מה ניתן להסיק על איכות ניתוחי השוק של גופי ההשקעות בישראל.
הביקורת של התקשורת הופנתה לכך שלימור גרובר פירסמה סקירה חיובית מאוד על מניית כי"ל עשרה ימים לפני המעבר לתפקיד החדש. הקרבה בין פרסום ההמלצה לבין המינוי עוררה חשד שעלול להתפרש כניגוד עיניינים.
אני לא מכיר מספיק את הנושא בשביל לבקר את המעבר של לימור גרובר. הפוסט יעסוק בסוג הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת ה-sell side.
גוף המחקר של (רוב) בתי ההשקעות בישראל מורכב משני גופים:
Buy Side - המחלקה שמוציאה ניתוחי שוק ומניות לשימוש פנימי של בית ההשקעות. המלצות אלו עוברות לאנליסטים ולמנהלי בית ההשקעות, אבל לא מתפרסמות בתקשורת או מועברות ללקוחות. הניתוחים של מחלקת ה-Buy Side נשמרים לרוב בחשאיות.
Sell Side - המחלקה שמוציאה אנליזות למטרות יח"צ. ניתוחי מניות שמחלקה זו מפרסמת מועברים אל התקשורת ועל ניתוחים אלו מתבססים "יועצי ההשקעות" בבתי ההשקעות ובבנקים.
לימור גרובר הייתה מנהלת מחלקת Sell Side בפסגות, כלומר אחראית על פרסום ניתוחי מניות שמיועדים לציבור "הטיפש", תקשורת ויועצי השקעות. מחלקת יחסי הציבור של בית ההשקעות נדרשת לדחוף את המלצות אלו לתקשורת כעוד אפיק פרסום לבית ההשקעות.
הכישורים הנדרשים מאנליסט מניות הם היכרות עמוקה מאוד עם השוק שאותו הוא מנתח, יכולת מחשבה ביקורתית והיכולת להבין את הסיפור שעומד מאחורי המספרים. לעומת זאת הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת קשרי משקיעים הם יכולת נטוורקינג גבוהה, כישורי שיווק ומכירה והיכולת להסתיר את האמת שמאחורי המספרים.
בהתבסס על ניתוח המניות שלימור גרובר פירסמה, כנראה שהמסקנה של מנהלי כי"ל היא שהם מגייסים עובדת עם הכישורים הנדרשים מאנשי מחלקת קשרי משקיעים.
ועם המסקנה הזו, שכל אחד יבחר מה ניתן להסיק על איכות ניתוחי השוק של גופי ההשקעות בישראל.
1 Off-Topic:
אם ההמלצות של האנליסטים נעשות בצורה ישרה והוגנת, מדוע נדרשים שני גופים שונים שיבצעו ניתוחי מניות? האם יתכן שההמלצות שמתפרסמות בתקשורת שונות מההמלצות שלא מתפרסמות?
Off-Topic 2:
בראיונות קודמים שנעשו עם לימור גרובר, פורסם שהיא סיימה את התואר הראשון במכללה האקדמית של תל-אביב-יפו. בפרופיל הפייסבוק שלה מופיע שאת התואר הראשון היא למדה באוניברסיטת תל-אביב. מעניין היכן הטעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה